ברוך הבא אורח,
 
 
סיפורה של עדת בני קוצ'ין / יוסי אורן

סיפורה של עדת בני קוצ'ין / יוסי אורן

"שאי סביב ענייך וראי כולם נקבצו באו לך בנייך מרחוק יבואו בנותייך ... תאמנה"
עם מבצע קיבוץ גלויות שהחל בשנת התש"ח, גם קהילת קוצ'ין ארזה מטלטליה, מכרה את רכושה וקנתה כרטיסים לעליה לא"י. קהילה זו התיישבה בחוף מלאבר במדינת קרלה שבדרום הודו במחוז קוצ'ין אשר הייתה בחמישה מרכזים, ומנתה כ – 3000 נפשות בלבד. קהילה נפלאה זו של יהודים שחומי עור שלווים וביישנים, אדיבים וחרוצים, הינה עתיקת יומין.
סיפור היוחסין מתחיל בגולים הראשונים אשר הגיעו אחרי חורבן בית ראשון מתימן יחד עם המתיישבים אשר הופיעו באזור עם אוניותיו של שלמה המלך. המסורת מספרת לפי שירים עממיים שנכתבו על ידי בני הקהילה, שספני שלמה המלך הגיעו בשנת 950 ,שנה לפני ספירה, בכדי להביא בשמים וקטורת לבית המקדש. בחוף מלאבר היהודים הקימו את נמל קראנגנור, נמל שישמש מרכז מסחרי בין הודו לאפריקה.

היהודים, בימים מאוחרים יותר בשנת 379 לספירה קיבלו מהמלך המקומי זכות אוטונומית על הנמל וזכויות רמות מעלה של קניין ואדמות. העדות הכתובה המוקדמת ביותר על קיומה של הקהילה היהודית בקרלה היא בקבוצה של לוחות חקוקים שהוענקה למנהיג היהודים יוסף רבן. על הלוחות נכתבו זכויות ליהודים בענייני פולחן וכלכלה, פטור מתשלום מיסים, הזכות לגבות מיסים וזכות יתר להשתמש במנורות מסוימות, בשמשיות, בתופים ובחצוצרות. סיפור התקופה הקדומה לוטה בערפל העבר הרחוק, הרי סיפורן של שתי תקופות מאוחרות יותר מהמאה ה – 4 עד המאה ה – 15 שבה זכתה הקהילה לקיום נסיכות יהודית, מלכות בית רבן.


התקופה השנייה מהמאה ה – 16 ועד תקופתנו ברור הדבר יותר! בתקופת הנצרות בשנת 52 לספירה הגיע שליח בשם סאן תומס שרי והצליח להשפיע על יהודי המקום שהיו הימים ההם.

למרות כל התהפוכות והתלאות הצליחה קהילה מועטת אוכלוסין זו, לשמור על עצמיותה ועל המקוריות שלה מבלי להיות מושפעת מן הסביבה הנכרית, לא באורח החיים ואף לא בלבוש ובשפה, חרף ריחוקה ממרכזים יהודים בין היתר בזכות המשטר הפטריארכאלי המהווה עד היום חלק בלתי נפרד מהווי המשפחה והקהילה. משטר זה יונק את עוצמתו מן הערצה למבוגרים ולזקנים,הערצה המתבטאת בתקנות רבות המקובלות במסורת העדה. מידת הליכוד החברתי אצל כל יהודי קוצ'ין הינה רבה מאוד כל אירוע משפחתי נחוג על ידי הקהילה כולה בחו"ל ובארץ ביטוי הולם לליכוד החברתי זה ניתן לראות בסעודות מצווה זמרת שירי הקולס, שירות ותשבחות בעברית כאשר השפה שהייתה שגורה על פיהם היא שפת מליאלם (שפת הדיבור בדרום הודו) שירי הקולס מבטאים את האמונה בה', בעם ישראל ובארצו ואת הערגה לביאת המשיח דבר שמסתיים בכל פיוט ופיוט.

אין פלא אפוא שבהכרזת במדינה מצאה את הקהילה מוכנה לממש לאלתר את הכיסופים לציון ואף שלא סבלה מרדיפות חיסלו אנשיה את רכושם כדבר המובן מאליו, ואף מימנו את הוצאות עלייתם ארצה. העלייה החלה ב- 1950 – 1962, העלייה הגדולה ביותר הייתה בין השנים 1953 – 1954.
בני הקהילה הקימו חמישה מושבים על טהרת בני קוצ'ין: בצפון – כפר יובל, בפרוזדור ירושלים – מושב תעוז, מושב מסילת ציון ומושב אביעזר, בדרום – מושב נבטים, ומספר גדול של מושבים מעורבים עם בני עדות אחרות כמו מושב נחם, תרום, כפר אוריה, מחסיה, פדיה, פתחיה, בית עוזיאל, כפר עופר, שחר, יסוד המעלה, גבעת כח ועוד. כמו כן השתלבו בישובים עירוניים.